אותה הודעה, שמונה כותרות שונות: איך התקשורת מסגרה את הפסקת האש בלבנון
ניתוח כותרות: כל אתרי החדשות דיווחו על אותה הודעה: ישראל ולבנון הסכימו ליישם הפסקת אש ואזורי פיילוט ללא חיזבאללה. אבל בחרו מילים, דגשים וזוויות שונים. לא נכריע מי צודק ולא נקבע אם ההסכם טוב או רע. נראה לכם איך עובד מנגנון המסגור, כדי שתקראו את החדשות בעיניים פקוחות.

מה ידוע — בקצרה
ביום חמישי דיווחו כלי התקשורת בישראל כי ישראל ולבנון הודיעו שהסכימו ליישם הפסקת אש בגזרת הצפון, בתיווך ארצות הברית. לפי הדיווחים ההסכם מותנה בהפסקת ירי מצד חיזבאללה ובפינוי פעילי הארגון מדרום לליטני, וכלל מהלך של ״אזורי פיילוט״ בשליטה בלעדית של צבא לבנון. כל המידע מובא כפי שדווח — איננו מאמתים, ואיננו קובעים אם ההסכם יחזיק או טוב לישראל.
ציר הזמן — מה קרה
לפי הדיווחים הודיעו ישראל ולבנון על הסכמה ליישם הפסקת אש בצפון, בתיווך ארה״ב, מותנית בהפסקת ירי ובפינוי פעילי חיזבאללה מדרום לליטני.
כלי התקשורת בישראל פרסמו כותרות על ההודעה — שמונה ניסוחים שונים שאותם משווה הניתוח שלפניכם.
טבלת השוואה: איך כל אתר מסגר את הפסקת האש בין ישראל ללבנון
כל שורה היא ניסוח הכותרת באתר אחד, מצוטטת מילה במילה, עם קישור למקור. תוויות הנטייה (״נטייה ימנית/שמאלית״ וכו׳) הן סיווג כללי שלנו לנוחות הקורא — לא הגדרה רשמית של אותם כלי תקשורת. איננו מכריעים מי צודק; אנחנו משווים מסגור.
| אתר (וסיווג שלנו) | הכותרת (ציטוט מדויק) | מה הדגישו | מה השאירו ברקע | מקור |
|---|---|---|---|---|
| N12 (mako): אתר חדשות מרכזי | ישראל ולבנון הגיעו להסכם על הפסקת אש מלאה - המותנית ביישום צעדים מצד חיזבאללה | את עצם קיומו של ההסכם ואת היקפו: "מלאה". | מי תיווך, לוחות הזמנים ומספרי הנסיגה. | mako.co.il |
| הארץ: אתר בעל נטייה שמאלית | ישראל ולבנון הודיעו כי הסכימו ליישם את הפסקת האש | את עצם ההסכמה ההדדית, בלי תוספת של מילות הערכה כמו "דרמטי" או "מלא". | ההיבט הפרוצדורלי-מותנה והתיווך האמריקאי. | haaretz.co.il |
| ישראל היום: אתר בעל נטייה ימנית | "הירי ייפסק": ישראל ולבנון הודיעו על יישום הפסקת האש | את התוצאה המעשית והמיידית עבור תושבי הצפון, שהאש תיפסק. | התנאי המותנה בחיזבאללה והשאלה אם ההפסקה תחזיק. | israelhayom.co.il |
| ynet: אתר חדשות מרכזי | שוב "הפסקת אש" בין ישראל ללבנון: "אזורי פיילוט" ללא חיזבאללה - והתנאי | את ההיבט המחזורי-ספקני, שזו אינה הפעם הראשונה, ואת קיומו של "תנאי". | עצם ההישג המדיני וההיבט החיובי שאתרים אחרים | ynet.co.il |
| וואלה: אתר חדשות מרכזי | "הפסקת אש - תמורת הפסקת ירי חיזבאללה": סיכומי סבב שיחות השלום בין ישראל ללבנון | את מבנה ה"עסקה" ההדדית ואת המסגרת של מהלך שלום מתמשך. | הספקנות לגבי היתכנות ומספרי הנסיגה. | news.walla.co.il |
| ערוץ 7 (INN): אתר בעל נטייה ימנית-דתית | לאחר השיחות בתיווך ארה"ב: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש ונסיגת חיזבאללה | את הרכיב שבו הצד השני נדרש לסגת, כלומר את ההישג מנקודת מבט ביטחונית. | הספקנות לגבי אכיפה ומימוש. | inn.co.il |
| כלכליסט: אתר כלכלי-עסקי | אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף | את משך העימות שקדם להסכם ואת קנה המידה הכולל שלו. | התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי ההיתכנות. | calcalist.co.il |
| כיכר השבת: אתר המגזר החרדי | הסכם דרמטי: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש | אזורי 'פיילוט' ללא חיזבאללה | את עוצמת האירוע ואת חשיבותו, באמצעות מילת הערכה מפורשת. | התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי יישום. | kikar.co.il |
ישראל ולבנון הגיעו להסכם על הפסקת אש מלאה - המותנית ביישום צעדים מצד חיזבאללה
- מה הדגישו:
- את עצם קיומו של ההסכם ואת היקפו: "מלאה".
- מה השאירו ברקע:
- מי תיווך, לוחות הזמנים ומספרי הנסיגה.
ישראל ולבנון הודיעו כי הסכימו ליישם את הפסקת האש
- מה הדגישו:
- את עצם ההסכמה ההדדית, בלי תוספת של מילות הערכה כמו "דרמטי" או "מלא".
- מה השאירו ברקע:
- ההיבט הפרוצדורלי-מותנה והתיווך האמריקאי.
"הירי ייפסק": ישראל ולבנון הודיעו על יישום הפסקת האש
- מה הדגישו:
- את התוצאה המעשית והמיידית עבור תושבי הצפון, שהאש תיפסק.
- מה השאירו ברקע:
- התנאי המותנה בחיזבאללה והשאלה אם ההפסקה תחזיק.
שוב "הפסקת אש" בין ישראל ללבנון: "אזורי פיילוט" ללא חיזבאללה - והתנאי
- מה הדגישו:
- את ההיבט המחזורי-ספקני, שזו אינה הפעם הראשונה, ואת קיומו של "תנאי".
- מה השאירו ברקע:
- עצם ההישג המדיני וההיבט החיובי שאתרים אחרים
"הפסקת אש - תמורת הפסקת ירי חיזבאללה": סיכומי סבב שיחות השלום בין ישראל ללבנון
- מה הדגישו:
- את מבנה ה"עסקה" ההדדית ואת המסגרת של מהלך שלום מתמשך.
- מה השאירו ברקע:
- הספקנות לגבי היתכנות ומספרי הנסיגה.
לאחר השיחות בתיווך ארה"ב: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש ונסיגת חיזבאללה
- מה הדגישו:
- את הרכיב שבו הצד השני נדרש לסגת, כלומר את ההישג מנקודת מבט ביטחונית.
- מה השאירו ברקע:
- הספקנות לגבי אכיפה ומימוש.
אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף
- מה הדגישו:
- את משך העימות שקדם להסכם ואת קנה המידה הכולל שלו.
- מה השאירו ברקע:
- התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי ההיתכנות.
הסכם דרמטי: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש | אזורי 'פיילוט' ללא חיזבאללה
- מה הדגישו:
- את עוצמת האירוע ואת חשיבותו, באמצעות מילת הערכה מפורשת.
- מה השאירו ברקע:
- התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי יישום.
ביום חמישי דיווחו כלי התקשורת בישראל כי ישראל ולבנון הודיעו שהסכימו ליישם הפסקת אש בגזרת הצפון, בתיווך ארצות הברית. לפי אותם דיווחים ההסכם מותנה בהפסקת ירי מצד חיזבאללה ובפינוי פעילי הארגון מהאזור שמדרום לליטני, ונכלל בו מהלך של "אזורי פיילוט" שבהם צבא לבנון יקבל שליטה בלעדית ללא נוכחות של גורמים לא-מדינתיים. כל המידע העובדתי כאן מובא כפי שדווח בכלי התקשורת: איננו מאמתים את פרטי האירוע בעצמנו, ואיננו קובעים אם ההסכם ראוי, יחזיק מעמד או טוב לישראל. מה שאנחנו עושים: משווים כיצד שמונה כלי תקשורת ניסחו את הכותרת על אותה הודעה.
ובכל זאת: אם פתחתם באותו בוקר את ynet, את N12, את הארץ, את ישראל היום ואת אתרי המגזר הדתי והחרדי, ראיתם כותרות שונות זו מזו. אותה הודעה מדווחת, ניסוח אחר לגמרי. זה לא בהכרח הטעיה: ככה עובדת עיתונות. כל מערכת בוחרת מילה, דגש וזווית, והבחירה הזו מעצבת מה תזכרו.
המדור הזה לא בא לומר לכם מי צודק ומי שיקר, ולא לקבוע אם זו "הצלחה מדינית" או "הסכם שברירי". הוא בא להראות לכם דבר אחד: איך אותה הודעה נראית אחרת דרך עדשות שונות: כדי שתהיו הקוראים שמזהים את המסגור, ולא נגררים אחריו. נצטט כל כותרת במדויק, ונקשר למקור, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם. חשוב להבהיר: התיאורים כמו "שוב הפסקת אש", "הסכם דרמטי" או "הפסקת ירי חיזבאללה" הם ניסוחים שמופיעים בכותרות עצמן, אנחנו מצטטים מי כתב אותם, ולא קובעים אותם כעובדה משלנו על האירוע.
שמונה אתרים, שמונה זוויות: בלי לדרג מי צודק
לכל אתר הקדשנו את אותו מבנה בדיוק: ציטוט מדויק של הכותרת, קישור למקור, ומה שהכותרת הדגישה מול מה שהשאירה ברקע. הסדר כאן אינו לפי "ימין" מול "שמאל": בחרנו לערבב את האתרים בכוונה, כדי שאף צד לא יוביל כברירת מחדל. התיאורים כמו "נטייה ימנית" או "נטייה שמאלית" הם סיווג כללי שלנו לנוחות הקורא, ולא הגדרה רשמית של אותם כלי תקשורת.
N12 (mako): אתר חדשות מרכזי
ישראל ולבנון הגיעו להסכם על הפסקת אש מלאה - המותנית ביישום צעדים מצד חיזבאללה— מקור: mako.co.il

N12 פותח ב"הסכם על הפסקת אש מלאה". הדגיש: את עצם קיומו של ההסכם ואת היקפו: "מלאה". בחר לכלול בכותרת עצמה את התנאי, "המותנית ביישום צעדים מצד חיזבאללה", ולשים אותו במשפט הראשון, ולא רק בגוף הידיעה. השאיר ברקע בכותרת: מי תיווך, לוחות הזמנים ומספרי הנסיגה. בחירת המילה "מלאה" לצד התנאי המיידי ממקדת את הקורא בו-זמנית בהיקף ההסכם ובשבריריות שלו, תצפית על ניסוח כותרת זו בלבד, לא קביעה שלנו אם ההסכם אכן יחזיק.
הארץ: אתר בעל נטייה שמאלית
ישראל ולבנון הודיעו כי הסכימו ליישם את הפסקת האש— מקור: haaretz.co.il

הארץ פותח ב"הודיעו כי הסכימו": ניסוח מינורי ומאופק, שמתאר את ההודעה כפעולה הצהרתית של שני הצדדים. הדגיש: את עצם ההסכמה ההדדית, בלי תוספת של מילות הערכה כמו "דרמטי" או "מלא". בחר שלא לכלול בכותרת את התנאי לגבי חיזבאללה או את עניין אזורי הפיילוט, אלה מופיעים בגוף. השאיר ברקע בכותרת: ההיבט הפרוצדורלי-מותנה והתיווך האמריקאי. בחירת ניסוח כה מצומצם ממקדת את הקורא ב"מה קרה" בלבד, בלי לצבוע אותו כהישג או כסיכון, וזו נקודת ההשוואה, לא שיפוט שלנו.
ישראל היום: אתר בעל נטייה ימנית
"הירי ייפסק": ישראל ולבנון הודיעו על יישום הפסקת האש— מקור: israelhayom.co.il

ישראל היום פותח בציטוט "הירי ייפסק". הדגיש: את התוצאה המעשית והמיידית עבור תושבי הצפון, שהאש תיפסק. בחר בניסוח שמבטיח שינוי קונקרטי על הקרקע, ולא במונחים פרוצדורליים. השאיר ברקע בכותרת: התנאי המותנה בחיזבאללה והשאלה אם ההפסקה תחזיק. בחירת ההבטחה "הירי ייפסק" ממקדת את הקורא בהקלה למשפחות בצפון: תזכורת מתודית: כותרת שפותחת בתוצאה הנשמעת חיובית ממסגרת את האירוע מזווית אחרת מכותרת מאופקת או מסויגת, בלי שנכריע איזו זווית מדויקת יותר.
ynet: אתר חדשות מרכזי
שוב "הפסקת אש" בין ישראל ללבנון: "אזורי פיילוט" ללא חיזבאללה - והתנאי— מקור: ynet.co.il

ynet פותח במילה "שוב" ומציב את "הפסקת אש" במירכאות. הדגיש: את ההיבט המחזורי-ספקני, שזו אינה הפעם הראשונה, ואת קיומו של "תנאי". בחר במירכאות סביב "הפסקת אש" ו"אזורי פיילוט", ניסוח שמסמן הסתייגות מהמונחים עצמם. השאיר ברקע בכותרת: עצם ההישג המדיני וההיבט החיובי שאתרים אחרים הדגישו. בחירת המילה "שוב" והמירכאות ממקדות את הקורא בשאלת האמינות וההיתכנות: תצפית על ניסוח כותרת זו בלבד, ולא קביעה שלנו אם הספקנות מוצדקת.
וואלה: אתר חדשות מרכזי
"הפסקת אש - תמורת הפסקת ירי חיזבאללה": סיכומי סבב שיחות השלום בין ישראל ללבנון— מקור: news.walla.co.il

וואלה פותח בנוסחת חליפין: "הפסקת אש תמורת הפסקת ירי חיזבאללה", ומתאר את האירוע כ"סבב שיחות השלום". הדגיש: את מבנה ה"עסקה" ההדדית ואת המסגרת של מהלך שלום מתמשך. בחר במילה "שלום" לתיאור השיחות, ניסוח שונה מ"הפסקת אש" טכנית שאתרים אחרים נקטו. השאיר ברקע בכותרת: הספקנות לגבי היתכנות ומספרי הנסיגה. בחירת מסגרת ה"תמורת" וה"שלום" ממקדת את הקורא בהיגיון ההדדי של ההסכם, נקודת השוואה לניסוח, לא קביעה אם מדובר בשלום של ממש.
ערוץ 7 (INN): אתר בעל נטייה ימנית-דתית
לאחר השיחות בתיווך ארה"ב: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש ונסיגת חיזבאללה— מקור: inn.co.il

ערוץ 7 פותח ב"לאחר השיחות בתיווך ארה"ב" ומדגיש את "נסיגת חיזבאללה". הדגיש: את הרכיב שבו הצד השני נדרש לסגת, כלומר את ההישג מנקודת מבט ביטחונית. בחר לכלול בכותרת במפורש את "נסיגת חיזבאללה", ניסוח שאתרים אחרים השאירו לתנאי בגוף הידיעה. השאיר ברקע בכותרת: הספקנות לגבי אכיפה ומימוש. בחירת ההדגשה על נסיגת הצד שמנגד ממקדת את הקורא במה שישראל "השיגה": תצפית על ניסוח כותרת זו בלבד, לא קביעה שלנו אם הנסיגה אכן תתממש.
כלכליסט: אתר כלכלי-עסקי
אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף— מקור: calcalist.co.il

כלכליסט פותח דווקא בפרספקטיבה של זמן: "אחרי כמעט 14 חודשי לחימה". הדגיש: את משך העימות שקדם להסכם ואת קנה המידה הכולל שלו. בחר בניסוח "נכנסה לתוקף", שמתאר עובדה מנהלית-מעשית, בלי מילות הערכה. השאיר ברקע בכותרת: התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי ההיתכנות. בחירת מסגרת הזמן הארוכה ממקדת את הקורא בהקשר ההיסטורי של האירוע, תזכורת מתודית: גם אתר כלכלי ניסח את אותה הודעה אחרת מאתרי החדשות, דרך עדשת ה"כמה זמן זה נמשך".
כיכר השבת: אתר המגזר החרדי
הסכם דרמטי: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש | אזורי 'פיילוט' ללא חיזבאללה— מקור: kikar.co.il

כיכר השבת פותח במילה "דרמטי": "הסכם דרמטי". הדגיש: את עוצמת האירוע ואת חשיבותו, באמצעות מילת הערכה מפורשת. בחר לכלול בכותרת גם את עצם ההסכם וגם את רכיב "אזורי הפיילוט", בלי הסתייגות או מירכאות ספקניות. השאיר ברקע בכותרת: התנאי המותנה בחיזבאללה והספקנות לגבי יישום. בחירת המילה "דרמטי" ממקדת את הקורא במשמעות ובהיקף של הרגע, בניגוד לכותרת מאופקת, תצפית על ניסוח כותרת זו בלבד, לא קביעה אם האירוע אכן דרמטי כפי שתואר.
ארבעת המנופים: ככה מסגור עובד
כשמשווים את שמונה הכותרות זו לצד זו, מתבלטים ארבעה מנופים שכל מערכת מפעילה: לפעמים במודע, לפעמים מתוך תרבות הבית שלה. אלה הכלים שכדאי לכם לזהות בכל ידיעה, בכל יום:
- "בחירת המילה": איך מתואר ההסכם: "מלאה", "דרמטי", "הירי ייפסק", או פשוט "הודיעו כי הסכימו" בלי כל הערכה. כל ניסוח מציב את הקורא במרחק אחר מהשאלה "כמה גדול הרגע הזה".
- "מה נכנס לכותרת ומה נשאר בגוף": התנאי המותנה בחיזבאללה, רכיב אזורי הפיילוט, ונסיגת הארגון הופיעו בכותרת אחת ונעדרו מאחרת. מה שנכנס למשפט הראשון מעצב את הרושם.
- "מה מדגישים": עצם ההסכם, התוצאה לתושבי הצפון, ההיבט המחזורי-ספקני ("שוב"), משך 14 חודשי הלחימה, או נסיגת הצד שמנגד. כל אתר בוחר באיזה רכיב מדווח לפתוח.
- "מה משמיטים מהכותרת": מה שלא נכנס לכותרת חשוב כמו מה שכן. כותרת בלי התנאי, וכותרת בלי מירכאות הספק, שתיהן ויתרו על רכיב מדווח.
מה אפשר לראות מההשוואה
בהשוואה בין שמונה הכותרות שצוטטו כאן בלטה תופעה אחת: חלק מהכותרות (למשל ישראל היום, כיכר השבת ו-N12) השתמשו בכותרת עצמה במילות עוצמה או תוצאה: "דרמטי", "מלאה", "הירי ייפסק", ואילו אחרות (הארץ, ynet, כלכליסט) נקטו בניסוח מאופק, מסויג או מנהלי, או מיקדו את הכותרת בספקנות, בהקשר הזמן או בעצם ההצהרה. איננו קובעים איזה ניסוח מדויק יותר, אנחנו רק מצביעים על ההבדל בין מה שכל כותרת בחרה לכלול.
ההבדל הבולט בין הכותרות לא נחתך בהכרח לפי "ימין" מול "שמאל", אלא בשאלה במה לפתוח: בעוצמת ההסכם, בתוצאה לתושבים, בספקנות לגבי היתכנות, בהקשר ההיסטורי, או בנסיגת הצד שמנגד. למשל, כלכליסט (אתר כלכלי) פתח במשך הלחימה, ynet (מרכזי) פתח בספקנות עם "שוב" ומירכאות, וכיכר השבת (מגזר חרדי) פתח ב"דרמטי", שלוש זוויות שונות שאינן נופלות בקלות על ציר אחד. זו תצפית על שמונה הכותרות שלפניכם בלבד: לא הכללה על אתר כזה או אחר, ולא שיפוט מי צודק.
אז מי צודק?
לא נענה על זה, וזו בדיוק הנקודה. תפקיד המדור הזה אינו להכריע איזו כותרת "האמיתית", ובוודאי לא לקבוע אם ההסכם עצמו טוב, יחזיק מעמד או משרת את ישראל. הוא בא להראות לכם שכל כותרת היא בחירה. ברגע שאתם רואים את שמונה הניסוחים זה לצד זה, אתם כבר לא צרכנים פסיביים של זווית אחת: אתם קוראים את התקשורת בעיניים פקוחות.
בפעם הבאה שתפתחו ידיעה, נסו לשאול את ארבע השאלות: איזו מילה נבחרה? מה נכנס לכותרת ומה לגוף? מה הודגש? ומה הושמט? כשתעשו את זה לבד, שום מערכת: מימין או משמאל, לא תמסגר אתכם בלי שתשימו לב. וזו, בסופו של דבר, החדשות הכי טובות שיש.
תוכן מקודם





מקורות ואימות
הכתבה מתבססת על המקורות הראשוניים הבאים. כל קישור מפנה למקור אמיתי וניתן לאימות. מה ידוע ומה עדיין לא מסומן בנפרד, כדי להפריד בין עובדה מבוססת לבין שאלה פתוחה.
מקורות
- ישראל ולבנון הגיעו להסכם על הפסקת אש מלאה - המותנית ביישום צעדים מצד חיזבאללה · דיווח · N12 (mako) · mako.co.il
- ישראל ולבנון הודיעו כי הסכימו ליישם את הפסקת האש · דיווח · הארץ · haaretz.co.il
- "הירי ייפסק": ישראל ולבנון הודיעו על יישום הפסקת האש · דיווח · ישראל היום · israelhayom.co.il
- שוב "הפסקת אש" בין ישראל ללבנון: "אזורי פיילוט" ללא חיזבאללה - והתנאי · דיווח · ynet · ynet.co.il
- "הפסקת אש - תמורת הפסקת ירי חיזבאללה": סיכומי סבב שיחות השלום בין ישראל ללבנון · דיווח · וואלה · news.walla.co.il
- לאחר השיחות בתיווך ארה"ב: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש ונסיגת חיזבאללה · דיווח · ערוץ 7 (INN) · inn.co.il
- אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף · דיווח · כלכליסט · calcalist.co.il
- הסכם דרמטי: ישראל ולבנון הסכימו על הפסקת אש | אזורי 'פיילוט' ללא חיזבאללה · דיווח · כיכר השבת · kikar.co.il
מה ידוע
- ביום חמישי דיווחו כלי התקשורת בישראל כי ישראל ולבנון הודיעו שהסכימו ליישם הפסקת אש בגזרת הצפון, בתיווך ארצות הברית. לפי הדיווחים ההסכם מותנה בהפסקת ירי מצד חיזבאללה ובפינוי פעילי הארגון מדרום לליטני, וכלל מהלך של ״אזורי פיילוט״ בשליטה בלעדית של צבא לבנון. כל המידע מובא כפי שדווח — איננו מאמתים, ואיננו קובעים אם ההסכם יחזיק או טוב לישראל.
שאלות נפוצות
איך סיקרו את הפסקת האש בין ישראל ללבנון באתרי החדשות השונים?
מה ידוע על הפסקת האש בין ישראל ללבנון?
עוד בנושא מאחורי הכותרות






עוד מהסדרה: מאחורי הכותרות
ניתוחי מסגור נוספים — אותו אירוע, כותרות שונות בכלי תקשורת שונים. כל ניתוח משווה ניסוחים, מצטט מקורות, ולא מכריע מי צודק.




הניוזלטר בדרך
הניוזלטר של דיילי פאלס בהקמה. השאירו אימייל ונעדכן אתכם כשהוא יוצא לדרך.
מומלצות במערכת
- מאחורי הכותרות'שוב: נזק' מול 'אחרי גרפיטי שמאיים ברצח': שש כותרות על אותה דלת מנופצת
- מאחורי הכותרות'במגזר הערבי', 'בגליל' או 'תוך כשעה': שש דרכים לכתוב כותרת על אותו בוקר אלים
- מאחורי הכותרותאותו מהלך, שבע כותרות: איך מסגרו אתרי החדשות את יציאת אדלשטיין מהליכוד
- מאחורי הכותרותאותו דיווח, שש כותרות: איך מסגרו אתרי החדשות את הפרסום על אזהרות ארה"ב לאיראן
- מאחורי הכותרותאותה אמירה, שש כותרות: איך מסגרו אתרי החדשות את דברי שר החוץ הטורקי ואת התגובה הישראלית
- מאחורי הכותרותאותה הלוויה, שש כותרות: איך מסגרו אתרי החדשות את פתיחת מסע ההלוויה של חמינאי