בריאות

זה לא דמיון, ולא 'הזנחה'. מנגנון הצמא במוח נעשה פחות רגיש עם השנים. ארגון הבריאות העולמי וגופים גריאטריים מצביעים על כך שאצל מבוגרים, גם כשהגוף כבר מאבד נוזלים, אות הצמא מגיע מאוחר וחלש יותר. נוסף לכך, הכליות מתפקדות מעט אחרת עם הגיל ושומרות פחות טוב על מים. התוצאה: אדם בן 60 יכול להיות מיובש בלי להרגיש שום דחף לשתות.

הגוף המבוגר מפרק ומסלק תרופות לאט יותר. הכבד והכליות עובדים בקצב מתון יותר, כך שאותה מנת תרופה שהייתה בסדר גמור בגיל 40 יכולה 'להצטבר' ולהשפיע חזק יותר בגיל 70. בנוסף, המוח רגיש יותר לתרופות מסוימות. לכן מינון שהיה תקין פעם עשוי לדרוש התאמה, וזה בדיוק סוג ההתאמה שצריך לעשות עם רופא, לא לבד.

כי מה שחשוב הוא לא רק כמה זמן ישנתם, אלא כמה מהזמן הזה היה שינה עמוקה ורציפה. עם הגיל, מבנה השינה משתנה: שלב השינה העמוקה מתקצר, והשינה נעשית 'שטחית' וקטועה יותר. מספיק שמתעוררים עשרות פעמים קצרות בלילה: גם בלי לזכור זאת, כדי שהבוקר יהיה כבד. במילים אחרות, ייתכן ש'הייתם במיטה' שמונה שעות, אבל 'ישנתם' באמת הרבה פחות.

אחד הממצאים הבולטים הגיע מניתוח רחב שנערך באוסטרליה. החוקרים מצאו שנשים שאכלו בעיקר בסגנון ים-תיכוני היו בסיכוי גבוה בכ-40% יותר להגיע לגיל אמצע ואף סוף שנות ה-70, בהשוואה לנשים עם הרגלי תזונה ירודים יותר. ארבעים אחוז: זה לא הבדל קטן. זה ההבדל בין להספיק לראות את הנכדים גדלים לבין לפספס.