מדע

צוות של סייגן בחר 115 תמונות, מגוון צלילי טבע (רוח, גשם, ציוצי ציפורים), ברכות שלום בעשרות שפות: כולל עברית, שבה נאמר פשוט "שלום", ו-90 דקות של מוזיקה מכל העולם. ביניהן יצירות של באך ובטהובן, בלוז של צ'אק ברי, ומוזיקה מסורתית מתרבויות שונות.

כשהאקסולוטל מאבד איבר, התאים סביב הפצע "מתאפסים" וחוזרים למצב דמוי-עוברי. הם יוצרים מבנה שנקרא בלסטמה: אזור של תאים גמישים שיכולים להפוך לכל סוג רקמה שצריך. למעשה, הגוף שלו זוכר בדיוק מה היה שם, ובונה מחדש מאפס. מדענים גילו שגנים מסוימים, שאצלנו דוממים אחרי הלידה, נשארים פעילים אצל האקסולוטל.

ההשערה המובילה כיום, שפיתח החוקר אנדרו גלאפ, היא שהפיהוק מקרר את המוח. כשאנחנו עייפים או משועממים, טמפרטורת המוח עולה מעט. פתיחת הלסת הרחבה והשאיפה העמוקה מזרימות אוויר קריר ומשפרות את זרימת הדם: מעין מאוורר ביולוגי פנימי.

התשובה נמצאת בחיווט המוח. בעוד שאר החושים: ראייה, שמיעה, מגע, עוברים קודם דרך תחנת ממסר במוח שנקראת התלמוס, חוש הריח עוקף אותה. אותות הריח מגיעים ישירות אל האזורים המעורבים ברגש ובזיכרון: האמיגדלה וההיפוקמפוס. כלומר, ריח מדבר אל מרכז הרגש שלנו כמעט בלי תיווך.