מכירים את עומק הים? מתחתיו יש מקום שאליו הגיעו פחות אנשים מאשר לירח. וגם שם יש חיים

אנחנו אוהבים לחשוב שאת כדור הארץ כבר מיפינו עד הסוף. אבל יש מקום אחד, ענק וחשוך, שאליו הגיעו לאורך ההיסטוריה פחות בני אדם מאשר אל הירח. הוא לא נמצא בחלל. הוא נמצא ממש כאן, מתחת למים, בקצה התחתון של האוקיינוס השקט.

המקום הזה נקרא תהום מריאנה, ובתוכה הנקודה העמוקה ביותר בעולם: "מצולת צ'לנג'ר". העומק שם הוא בערך 10,935 מטר. כדי להבין כמה זה, דמיינו את הר האוורסט, הפסגה הגבוהה ביותר ביבשה. אם היו מטביעים אותו בנקודה הזו, הפסגה שלו עדיין הייתה מכוסה ביותר מקילומטרים של מים מעליה.

איזה לחץ שורר במקום כזה?

לחץ בלתי נתפס. בקרקעית התהום הלחץ גבוה פי כאלף מהלחץ שאנחנו חווים בפני הים, שווה ערך לכך שכמה מטוסי נוסעים גדולים ילחצו על שטח של ציפורן אגודל. כל כלי שיגיע לשם בלי מעטפת הנדסית מיוחדת פשוט יימחץ. זו הסיבה שכל כך מעט הצליחו לרדת.

הבני אדם הראשונים שנגעו בקרקעית היו ז'אק פיקאר ודון וולש, שצללו לשם ב-1960 בכלי הצלילה "טרייסט". חצי מאה אחר כך, ב-2012, הבמאי ג'יימס קמרון ביצע צלילת יחיד היסטורית בכלי שתכנן במיוחד. עד היום, מספר האנשים שירדו אל קרקעית מריאנה מסתכם רק בכמה בודדים.

אז אם אין אור ויש לחץ אדיר: איך יש שם חיים?

וכאן ההפתעה הגדולה. גם בחושך מוחלט, בקור ובלחץ קטלני: יש חיים. גילו שם דגיגים שקופים, סרטנים זעירים וחיידקים שמשגשגים בלי טיפת אור שמש. חלקם ניזונים מ"שלג ימי", פירורי חומר אורגני שצונחים מלמעלה, ואחרים סביב פתחי גופרית חמים שמספקים אנרגיה כימית. ואולי המוצא המדאיג ביותר: גם בעומק הזה מצאו חוקרים שאריות פלסטיק. הגענו לשם בקושי, והזבל שלנו הקדים אותנו.

מה כדאי לקחת מזה

בפעם הבאה שתסתכלו על מפת עולם, תזכרו שמתחת לכחול השקט הזה מסתתר עולם שלם שכמעט לא ראינו. רובו של כדור הארץ נמצא דווקא מתחת למים, והמקום הקרוב ביותר שעדיין מרגיש כמו כוכב אחר, הוא הבית שלנו.