לתמנון יש שלושה לבבות, דם כחול, ורוב ה"מוח" שלו נמצא בזרועות. הוא היצור הכי קרוב לחייזר שיש

כשאנחנו מדמיינים תבונה זרה, אנחנו חושבים על חלל. אבל אם תרצו לפגוש יצור חכם שהתפתח במסלול נפרד לחלוטין מאיתנו: אתם לא צריכים טלסקופ אלא מסכת צלילה. התמנון הוא קרוב לוודאי הדבר הכי קרוב לחייזר שכדור הארץ הצמיח, וכל פרט בו מוזר ומופלא.

נתחיל בגוף. לתמנון שלושה לבבות, שניים מזרימים דם לזימים ואחד לכל שאר הגוף, ודמו כחול, כי הוא נושא חמצן בעזרת נחושת ולא ברזל כמו שלנו. אבל הפרט המסעיר באמת הוא המוח: מתוך כ-500 מיליון תאי העצב שלו, רובם אינם בראש כלל, אלא מפוזרים בשמונה הזרועות. כל זרוע, במידה מסוימת, "חושבת" בעצמה.

עד כמה הוא באמת פותר בעיות?

מאוד. במעבדות ובאקווריומים תועדו תמנונים פותחים צנצנות עם פקק מתברג כדי להגיע למזון שבפנים: מבפנים ומבחוץ. הם זוכרים פתרונות, מבחינים בין בני אדם שונים, ומשתמשים בקליפות אגוז קוקוס כ"שריון" נייד. בריחות מאקווריומים סגורים, דרך חריצים זעירים, הפכו כמעט לבדיחה מקצועית בין חוקרי ים.

הביולוגית הפילוסופית פיטר גודפרי-סמית', בספרו רב-המכר "Other Minds", מתאר את התמנון כ"הניסוי הקרוב ביותר שיש לנו לפגישה עם תבונה לא-אנושית". ההפרדה האבולוציונית בינינו לבינו עתיקה מאוד: מעל 500 מיליון שנה, ולכן, אם הוא חכם, הוא הגיע לחוכמה בדרך אחרת לגמרי משלנו.

ומה הכישרון הכי בלתי נתפס שלו?

ההסוואה. תמנון משנה את צבע וצורת עורו תוך פחות משנייה, מתמזג עם אלמוג, חול או סלע, ומה שמטריף הוא שהוא עושה זאת למרות שכנראה הוא עיוור-צבעים. חוקרים משערים שהוא "חש" צבע דרך תאי אור שבעורו עצמו. כלומר הוא אולי רואה בעור.

מה כדאי לקחת מזה

התמנון מלמד אותנו שיעור צנוע: התבונה אינה בלעדית לנו, ואפילו לא לבעלי גוף הדומה לשלנו. אם רוצים לפגוש מוח שחושב אחרת לגמרי, לא צריך לחלום על מאדים. מספיק לצלול לים התיכון, ולפגוש שמונה זרועות שחושבות בעצמן.