אותו מינוי, שמונה כותרות שונות: איך התקשורת מסגרה את בחירת מבקר המדינה

ביום רביעי דיווחו כלי התקשורת בישראל כי מליאת הכנסת בחרה את עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. לפי אותם דיווחים הוא נבחר בסיבוב הצבעה שני ברוב של 61 חברי כנסת מול 57 שתמכו בשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שבסיבוב הראשון לא הושג הרוב הדרוש. בדיווחים צוין גם כי ראבילו ייצג בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליכים משפטיים. כל המידע העובדתי כאן מובא כפי שדווח בכלי התקשורת: איננו מאמתים את פרטי האירוע בעצמנו, ואיננו קובעים אם המינוי ראוי, חוקי או תקין. מה שאנחנו עושים: משווים כיצד שמונה כלי תקשורת ניסחו את הכותרת על אותו דיווח.

ובכל זאת: אם פתחתם באותו בוקר את ynet, את N12, את הארץ, את ישראל היום ואת אתרי המגזר הדתי והחרדי, ראיתם כותרות שונות זו מזו. אותו מינוי מדווח, ניסוח אחר לגמרי. זה לא בהכרח הטעיה: ככה עובדת עיתונות. כל מערכת בוחרת מילה, דגש וזווית, והבחירה הזו מעצבת מה תזכרו.

המדור הזה לא בא לומר לכם מי צודק ומי שיקר, ולא לקבוע אם הבחירה הזו היא ‏מהלך לגיטימי‏ או ‏פגיעה במוסד‏. הוא בא להראות לכם דבר אחד: איך אותו דיווח נראה אחרת דרך עדשות שונות: כדי שתהיו הקוראים שמזהים את המסגור, ולא נגררים אחריו. נצטט כל כותרת במדויק, ונקשר למקור, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם. חשוב להבהיר: התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏ או ‏עורך דינו האישי‏ הוא ניסוח שמופיע בכותרות עצמן, אנחנו מצטטים מי כתב אותו, ולא קובעים אותו כעובדה משלנו על האדם.

שמונה אתרים, שמונה זוויות: בלי לדרג מי צודק

לכל אתר הקדשנו את אותו מבנה בדיוק: ציטוט מדויק של הכותרת, קישור למקור, ומה שהכותרת הדגישה מול מה שהשאירה ברקע. הסדר כאן אינו לפי ‏ימין‏ מול ‏שמאל‏: בחרנו לערבב את האתרים בכוונה, כדי שאף צד לא יוביל כברירת מחדל. התיאורים כמו ‏נטייה ימנית‏ או ‏נטייה שמאלית‏ הם סיווג כללי שלנו לנוחות הקורא, ולא הגדרה רשמית של אותם כלי תקשורת.

ynet: אתר חדשות מרכזי

הישג לנתניהו בתום מהפך דרמטי: פרקליטו האישי נבחר לתפקיד מבקר המדינה— מקור: ynet.co.il

הכותרת של ynet ממסגרת את התוצאה כ‏הישג לנתניהו‏ ומוסיפה את התיאור ‏מהפך דרמטי‏: הפניה למהלך ההצבעה שבו השתנתה התוצאה בין הסיבובים. הדגישה: מי הצד שיצא נשכר מההצבעה, ואת אופי הדרמה. בחרה בכותרת לתאר את הנבחר כ‏פרקליטו האישי‏ של נתניהו, ולא בשמו או בתואר ‏המבקר הנבחר‏. השאירה ברקע בכותרת עצמה: מספרי ההצבעה והעילות לביקורת, שמופיעים בגוף הידיעה. הקורא פוגש קודם את מי ‏הרוויח‏, ורק אחר כך את הפרטים.

ישראל היום: אתר בעל נטייה ימנית

ניצחון לנתניהו: עו"ד מיכאל ראבילו נבחר למבקר המדינה— מקור: israelhayom.co.il

ישראל היום פותח ב‏ניצחון לנתניהו‏. הדגיש: מי הצד שיצא נשכר, בדומה ל-ynet, אך בחר במילה ‏ניצחון‏. בחר לנקוב בכותרת בשם המלא ‏עו"ד מיכאל ראבילו‏ ובתואר המקצועי, בלי להוסיף בכותרת את התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏ שאתרים אחרים שמו במרכז. השאיר ברקע בכותרת: הקשר האישי בין הנבחר לראש הממשלה, וכן הדרמה הפרוצדורלית, שני אלה מופיעים בגוף ולא במשפט הראשון. בחירת מילה זו ממקדת את הקורא בעצם הבחירה ובזהותו המקצועית של הנבחר.

הארץ: אתר בעל נטייה שמאלית

הכנסת בחרה בפרקליטו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, למבקר המדינה— מקור: haaretz.co.il

הארץ פותח ב‏הכנסת בחרה‏: ניסוח מוסדי, עם הכנסת כנושא המשפט. הדגיש: את הקשר בין הנבחר לראש הממשלה דרך התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏, שמופיע לפני שמו של הנבחר במשפט. השאיר ברקע בכותרת: מספרי ההצבעה והדרמה הפרוצדורלית. גם כאן ההבדל הוא בשאלה איזו זווית הכותרת מבקשת שתראו קודם, סדר המילים מציב את הזיקה האישית לפני השם, לא קביעה שלנו לגבי משמעות המינוי.

N12 (mako): אתר חדשות מרכזי

דרמה בכנסת: עו"ד של נתניהו, מיכאל ראבילו, נבחר למבקר המדינה— מקור: mako.co.il

N12 פותח ב‏דרמה בכנסת‏. הדגיש: את אופי ההליך: הדרמה, לפני התוצאה. בחר לתאר את הנבחר כ‏עו"ד של נתניהו‏ לצד שמו המלא, ניסוח שמשלב את התואר המקצועי עם הזיקה לראש הממשלה. השאיר ברקע בכותרת: מי ‏הרוויח‏ או ‏הפסיד‏ (אין בכותרת ‏ניצחון‏ או ‏הישג‏), וכן מספרי ההצבעה. כותרת זו ממקדת את הקורא בעצם הדרמה ובזהות הנבחר, ולא בצד הזוכה, תזכורת שגם אתרי מרכז ניסחו את אותו אירוע אחרת זה מזה.

ערוץ 7 (INN): אתר בעל נטייה ימנית-דתית

מודה לקב"ה | עו"ד מיכאל ראבילו נבחר לתפקיד מבקר המדינה— מקור: inn.co.il

ערוץ 7 פותח דווקא בציטוט מיוחס לנבחר עצמו: ‏מודה לקב"ה‏. הדגיש: את תגובת הנבחר ואת הזווית האישית-אמונית שלו. בחר לנקוב בשם המלא ובתואר המקצועי, בלי לכלול בכותרת את התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏ ובלי מילות ‏ניצחון‏ או ‏דרמה‏. השאיר ברקע בכותרת: הזיקה לראש הממשלה והמחלוקת סביב ההליך. נקודה מתודית לקורא, כותרת שפותחת בציטוט של הנפש הפועלת ממקדת את תשומת הלב באדם ובתגובתו, ולא בהשלכות הפוליטיות שאתרים אחרים שמו במרכז.

סרוגים: אתר המגזר הדתי-לאומי

ניצחון לקואליציה: מבקר המדינה הבא הוא מיכאל ראבילו— מקור: srugim.co.il

סרוגים פותח ב‏ניצחון לקואליציה‏. הדגיש: את המסגרת הפוליטית-מוסדית: קואליציה מול אופוזיציה, ולא את זהותו האישית של הנבחר. בחר לנקוב בשמו ‏מיכאל ראבילו‏ בלי התואר ‏עו"ד‏ ובלי התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏. השאיר ברקע בכותרת: הזיקה האישית של הנבחר לראש הממשלה והדרמה הפרוצדורלית. בחירת המילה ‏קואליציה‏ במקום ‏נתניהו‏ מפנה את הקורא למסגרת קבוצתית-פוליטית ולא אישית, וזו נקודת ההשוואה, לא שיפוט שלנו.

כלכליסט: אתר כלכלי-עסקי

אחרי שהפסיד בסבב הראשון: ראבילו נבחר למבקר המדינה בסבב השני— מקור: calcalist.co.il

כלכליסט פותח דווקא במכניקה של ההצבעה: ‏אחרי שהפסיד בסבב הראשון‏. הדגיש: את ההליך הדו-שלבי ואת השינוי בין הסיבובים. בחר לנקוב בשם המשפחה ‏ראבילו‏ בלבד, בלי התואר ‏עו"ד‏ ובלי התיאור ‏פרקליטו של נתניהו‏. השאיר ברקע בכותרת: מי ‏הרוויח‏ פוליטית והזיקה לראש הממשלה. כותרת זו ממקדת את הקורא בתהליך הפרוצדורלי, מי הפסיד ומתי, ואיך השתנתה התוצאה, ולא בצד הזוכה או בזהות האישית.

וואלה: אתר חדשות מרכזי

הלחץ עבד: עו"ד ראבילו המקורב לנתניהו - מבקר המדינה הבא— מקור: news.walla.co.il

וואלה פותח ב‏הלחץ עבד‏: ניסוח שמפנה את הקורא אל תהליך השכנוע שקדם להצבעה, כפי שהאתר מתאר אותו. הדגיש: את הדינמיקה שהובילה לתוצאה. בחר בתיאור ‏המקורב לנתניהו‏, ניסוח שונה מ‏פרקליטו‏ או ‏עורך דינו האישי‏ שאתרים אחרים בחרו, ומתאר קרבה ולא בהכרח ייצוג משפטי. השאיר ברקע בכותרת: מספרי ההצבעה ועילות הביקורת המשפטית. בחירת המילים ‏הלחץ עבד‏ ממקדת את תשומת הלב בתהליך שמאחורי הקלעים, תצפית על ניסוח כותרת זו בלבד, לא קביעה שלנו על מה שאירע.

ארבעת המנופים: ככה מסגור עובד

כשמשווים את שמונה הכותרות זו לצד זו, מתבלטים ארבעה מנופים שכל מערכת מפעילה: לפעמים במודע, לפעמים מתוך תרבות הבית שלה. אלה הכלים שכדאי לכם לזהות בכל ידיעה, בכל יום:

• ‏בחירת המילה‏: איך מתואר הנבחר: ‏פרקליטו האישי של נתניהו‏, ‏עו"ד של נתניהו‏, ‏המקורב לנתניהו‏, או פשוט ‏מיכאל ראבילו‏ בלי כל זיקה. כל ניסוח מציב את הקורא במרחק אחר מהשאלה ‏מי האיש‏.
• ‏מה נכנס לכותרת ומה נשאר בגוף‏: מספרי ההצבעה 61 מול 57, סיפור הסיבוב הכפול, ועילות הביקורת המשפטית הופיעו בכותרת אחת ונעדרו מאחרת. מה שנכנס למשפט הראשון מעצב את הרושם.
• ‏מה מדגישים‏: מי הצד שיצא נשכר (‏הישג‏/‏ניצחון‏), אופי הדרמה, מכניקת ההצבעה, או תגובת הנבחר עצמו. כל אתר בוחר באיזה רכיב מדווח לפתוח.
• ‏מה משמיטים מהכותרת‏: מה שלא נכנס לכותרת חשוב כמו מה שכן. כותרת בלי הזיקה האישית, וכותרת בלי מספרי ההצבעה, שתיהן ויתרו על רכיב מדווח.

מה אפשר לראות מההשוואה

בהשוואה בין שמונה הכותרות שצוטטו כאן בלטה תופעה אחת: חלק מהכותרות (למשל ynet, הארץ, N12 ו-וואלה) כללו בכותרת עצמה תיאור של הזיקה בין הנבחר לראש הממשלה: בניסוחים שונים זה מזה, ואילו אחרות (ישראל היום, ערוץ 7, סרוגים, כלכליסט) נקטו בשם ובתואר המקצועי בלבד, או מיקדו את הכותרת בהליך, בקואליציה או בתגובת הנבחר. איננו קובעים איזה ניסוח מדויק יותר, אנחנו רק מצביעים על ההבדל בין מה שכל כותרת בחרה לכלול.

ההבדל הבולט בין הכותרות לא נחתך בהכרח לפי ‏ימין‏ מול ‏שמאל‏, אלא בשאלה במה לפתוח: בצד שיצא נשכר, בזיקה האישית של הנבחר, במכניקת ההצבעה, או בתגובתו של הנבחר עצמו. למשל, כלכליסט (אתר כלכלי) פתח במכניקת הסיבובים, ערוץ 7 (נטייה ימנית-דתית) פתח בציטוט אישי של הנבחר, וסרוגים (מגזר דתי-לאומי) מיקד בקואליציה, שלוש זוויות שונות שאינן נופלות בקלות על ציר אחד. זו תצפית על שמונה הכותרות שלפניכם בלבד: לא הכללה על אתר כזה או אחר, ולא שיפוט מי צודק.

אז מי צודק?

לא נענה על זה, וזו בדיוק הנקודה. תפקיד המדור הזה אינו להכריע איזו כותרת ‏האמיתית‏, ובוודאי לא לקבוע אם המינוי עצמו ראוי או לא. הוא בא להראות לכם שכל כותרת היא בחירה. ברגע שאתם רואים את שמונה הניסוחים זה לצד זה, אתם כבר לא צרכנים פסיביים של זווית אחת: אתם קוראים את התקשורת בעיניים פקוחות.

בפעם הבאה שתפתחו ידיעה, נסו לשאול את ארבע השאלות: איזו מילה נבחרה? מה נכנס לכותרת ומה לגוף? מה הודגש? ומה הושמט? כשתעשו את זה לבד, שום מערכת: מימין או משמאל, לא תמסגר אתכם בלי שתשימו לב. וזו, בסופו של דבר, החדשות הכי טובות שיש.