ים המלח יורד כל שנה, ועין גדי שמעליו יפה מתמיד דווקא בגלל זה

יש משהו כמעט בלתי נתפס בעין גדי: בלב המדבר הצחיח ביותר בישראל, מטר ספורים מהים המלוח ביותר בעולם, פתאום זורמים מים מתוקים וקרים מתוך הסלע. רובנו מכירים רק את החוף למטה. אבל הסוד האמיתי מסתתר דווקא במעלה.

למה לעלות אל המעיינות?

שמורת עין גדי, בניהול רשות הטבע והגנים, מציעה שני נחלים: נחל דוד ונחל ערוגות. הקטע הראשון של נחל דוד, עד המפל התחתון, הוא מסלול קצר של כחצי שעה הליכה, מוצל ברובו, ומסתיים בבריכת מים שאפשר לטבול בה את הרגליים. זה הקטע שמתאים כמעט לכל גיל וכל כושר.

מי שכוחו במותניו יכול להמשיך מעלה למפלים הגבוהים יותר, אבל אין שום בושה לעצור במפל הראשון. הקסם נמצא כבר שם.

ומה עם הציפה המפורסמת?

אחרי המסלול, אין כמו לרדת לים המלח עצמו. רק זכרו שני דברים: אל תכניסו את הראש למים, שריפה בעיניים זה לא נעים בכלל, ושטפו את הגוף במקלחות החוף מיד אחרי. הבוץ השחור, אגב, באמת עושה טוב לעור, וזו לא רק אגדה תיירותית.

מתי הכי כדאי לבוא?

בקיץ החום בים המלח חונק: קל לעבור את ה-40 מעלות. החודשים הנעימים הם נובמבר עד מרץ, אז גם המים בנחל מרעננים והמדבר פורח. צאו מוקדם, סיימו את המסלול לפני אחת עשרה, ושמרו את הצהריים לים.

כמה מספרים: הנסיעה מירושלים כשעה וחצי, מתל אביב כשעתיים. המסלול הקצר בנחל דוד: כשעה הלוך ושוב במתינות. הביאו לפחות שני ליטר מים לאדם, גם בחורף.

ים המלח יורד כל שנה, וזה עצוב. אבל המעיינות שמעליו ממשיכים לזרום כמו לפני אלפי שנים, כשדוד המלך, לפי המסורת, התחבא כאן. תעלו לראות אותם, לפני שעוד שנה תחלוף.