המעיינות הכי יפים בצפון לא מופיעים בשום שלט, וזה בדיוק מה שמציל אותם

יש סוג של אושר ישראלי מאוד מסוים: לשבת ברגליים במעיין קר ביום קיץ חם, מתחת לעץ, בלי דמי כניסה ובלי תור. הבעיה היא שהמעיינות הכי יפים בצפון כבר עמוסים. אבל יש כאלה שעדיין שקטים: בדיוק כי אף שלט לא מפנה אליהם.

למה דווקא לפני עשר בבוקר?

כי זה ההבדל בין מעיין שקט למעיין צפוף. רוב המשפחות מגיעות בצהריים, אז מי שבא מוקדם תופס את המים לעצמו לשעה-שעתיים של שלווה אמיתית. הצל גם נעים יותר, והחניה פנויה.

אז לאן הולכים?

עין תינה בעמק החולה הוא מעיין רדוד וצלול, שטוח לחלוטין, מושלם למי שלא רוצה לטפס. עינות תלם באצבע הגליל הם מקבץ מעיינות קטנים בין שדות, שקטים להפליא בימי חול. ובגולן, נחל זוויתן התחתון מציע בריכות מים קרירות בקצה מסלול מתון יחסית: אם כי כאן כבר צריך נעלי הליכה טובות.

אף אחד מהם לא ידרוש מכם כושר של בני עשרים.

מה חשוב לדעת לפני שיוצאים?

ראשית, מים זורמים אינם תמיד מים לשתייה: הביאו מים משלכם, לפחות שני ליטר לאדם. שנית, חלק מהמעיינות הקטנים אינם בשמורה מוכרזת, אז קחו את הזבל אתכם בחזרה; הניקיון של המקום תלוי בנו. ושלישית, בדקו מזג אוויר, נחלי הגולן מסוכנים בימי גשם.

כמה מספרים לתכנון: עין תינה כעשר דקות הליכה מהחניה, נחל זוויתן התחתון כשעתיים הלוך ושוב. הנסיעה מהמרכז אל אצבע הגליל כשעתיים וחצי, אז שווה לחבר לזה לינה.

המעיינות האלה שרדו דווקא כי הם לא מפורסמים. בואו אליהם בשקט, השאירו אותם נקיים, ותנו גם לדור הבא למצוא פינה משלו.