ישראלי אחד היה מועמד לאוסקר על תפקיד טוביה החולב, והסיפור מאחורי "כנר על הגג" מרגש עד היום

יש מעט רגעים שבהם שחקן ישראלי עומד על במת האוסקר כמועמד. חיים טופול היה שם: מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ב-1972, על תפקידו כטוביה החולב בסרט "כנר על הגג". תחשבו רגע על גודל הדבר: בן תל אביב, שמייצג סיפור יהודי קטן מהשטעטל, מתחרה על הפסל הכי נחשק בעולם הקולנוע.

וזה לא היה מקרי. טופול, יליד 1935, לא היה רק שחקן: הוא היה מפיק, זמר, מאייר, סופר ומנחה. כשרון אחד כזה שאי אפשר להכיל בקטגוריה אחת.

איך תפקיד אחד הפך לקריירה של חיים שלמים?

ב-1967 החל טופול לגלם את טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג" בלונדון. מה שהתחיל כתפקיד אחד הפך לסימן ההיכר שלו לכל החיים: הוא גילם אותו במשך שנים רבות בתיאטראות ברודוויי והווסט-אנד, שוב ושוב, מול קהל שבא במיוחד בשבילו.

ודווקא מי שלא נצמד לתפקיד אחד: הוא זה שהפך אותו לנצחי. טופול לא פחד לחזור לאותה דמות עשרות שנים, כי הוא ידע מה שמעטים מבינים: לפעמים הגדולה היא לא בלחפש את הדבר הבא, אלא להעמיק בדבר אחד עד שהוא נהיה שלך לגמרי.

מה הוא השאיר אחריו?

ארון פרסים שקשה לעכל. שני פרסי גלובוס הזהב: אחד ב-1964 ככוכב חדש על "סאלח שבתי", ואחד ב-1971 כשחקן הטוב ביותר על "כנר על הגג". פרס דיוויד דונטלו האיטלקי, פרס השחקן הטוב בפסטיבל סן-סבסטיאן, דוקטורים לשם כבוד, וגולת הכותרת, פרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.

טופול הלך לעולמו ב-2023, בגיל 87, אחרי חיים מלאים שבהם נשא את התרבות הישראלית גאה אל מול העולם. הקהל ליווה אותו אז במילים "היית בטופ, על גג העולם": משחק מילים על שמו, שגם הוא לא היה מתבייש בו.

אז כשאתם שומעים את "אילו הייתי רוטשילד" מתנגן ברדיו, תזכרו: מאחורי הקול הזה עמד ישראלי שלקח דמות אחת קטנה והפך אותה למורשת של מדינה שלמה. לפעמים גג אחד מספיק כדי לראות ממנו את כל העולם.