מי זוכר שהם ניצחו? זוכי "הכוכב הבא" לאורך השנים, ואיפה הם היום

כל שנה זה אותו דבר: עונה שלמה של מתח, הצבעות, דמעות בגמר, ואז מוכתר זוכה חדש ב"הכוכב הבא". מיליונים צופים, ובאותו רגע נדמה שהמנצח הולך לכבוש את העולם. אבל הטלוויזיה ממשיכה הלאה, עונה חדשה מתחילה, והשאלה האמיתית נשארת תלויה באוויר: מה קרה למנצחים אחרי שכבו האורות?

הזוכים, אחד אחרי השני

אם נעבור על רשימת הזוכים מהעונות שכבר היו, נמצא שמות מוכרים: נדב גואטה, הובי סטאר, אימרי זיו, נטע ברזילי, קובי מרימי ועדן אלנה. כל אחד מהם זכה בעונה אחרת, ולכל אחד נכתב סיפור משלו אחרי הניצחון. חלקם פרחו, חלקם נשארו בצל, וחלקם הפכו לסמל. הרשימה הזו היא בעצם מפה קטנה של עולם הבידור הישראלי בעשור האחרון.

מה שמעניין הוא שרבים מהזוכים האלה קיבלו גם את הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון. וזו בעצם המטרה האמיתית של הפורמט: לא רק להכתיר כוכב, אלא למצוא את מי שיעמוד על הבמה הגדולה באירופה ויביא לישראל תוצאה טובה.

הפורמט עצמו שינה את כללי המשחק. בעבר, זמר היה צריך שנים של הופעות במועדונים קטנים עד שמישהו יגלה אותו. "הכוכב הבא" קיצר את הדרך: בעונה אחת, מתמודד אלמוני יכול היה להפוך לשם שכל המדינה מכירה. זו הזדמנות עצומה, אבל גם מלכודת: כשהפרסום מגיע מהר כל כך, לא תמיד יש לו בסיס יציב להישען עליו.

ולכן השאלה "מה קרה אחרי" כל כך מעניינת. היא חושפת את ההבדל בין כוכב לרגע, לבין אמן שבונה קריירה. שני דברים שונים לגמרי, גם אם הם מתחילים מאותה במה.

נטע ברזילי: מהלופר לפסגת אירופה

הסיפור הגדול מכולם הוא של נטע ברזילי. היא ניצחה בעונה החמישית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", וזכתה בזכות להופעות עם הלופר: מכשיר שמאפשר לבנות שכבות קול בזמן אמת. כבר אז היה ברור שמשהו אחר קורה כאן.

ב-2018 היא לקחה את הזכייה הזו עד הסוף, וניצחה באירוויזיון עם השיר "Toy". זו הייתה הפעם הראשונה שזוכה "הכוכב הבא" גם ניצח באירוויזיון עצמו: סגירת מעגל מושלמת של הפורמט. ישראל זכתה, ונטע הפכה בן לילה לאייקון בארץ ובאירופה.

ומאז היא לא עצרה. "Bassa Sababa" הפך ללהיט ויראלי, "Nana Banana" המריא, והיא הוכיחה שגם כשהיא שרה בעברית אי אפשר להתעלם ממנה. ברזילי היא ההוכחה החיה לכך שכשהפורמט עובד: הוא יכול לייצר כוכב בקנה מידה בינלאומי, לא רק מקומי.

מה שעשה את נטע לשונה זה לא רק הקול: זו האישיות. היא הגיעה לבמה עם משהו רענן, מצחיק, חסר פחד, שונה מכל מה שראינו. ובדיוק זה מה שהקהל האירופי התאהב בו. כי בסופו של דבר אירוויזיון לא בוחר את הקול הכי יפה, אלא את הרגע הכי בלתי נשכח. ונטע הייתה בדיוק זה.

ההצלחה שלה גם פתחה דלת למתמודדים שבאו אחריה. פתאום "הכוכב הבא" כבר לא היה רק תוכנית ריאליטי: הוא היה המסלול שהוביל לניצחון אמיתי באירופה. כל מתמודד צעיר יכול היה להצביע על נטע ולהגיד: זה אפשרי. וזה שינה את האנרגיה של כל העונות שבאו אחר כך.

לא כולם הפכו לנטע, ובסדר גמור

אבל הנה האמת שהטלוויזיה לא תמיד מספרת: לא כל זוכה הופך לסופרסטאר. חלק מהמנצחים ייצגו את ישראל באירוויזיון, חוו רגע גדול אחד, ואז חזרו לקריירה שקטה ויציבה יותר. קובי מרימי ועדן אלנה, למשל, ייצגו את ישראל בתחרות, אבל לא כולם המשיכו לאותה רמת פרסום.

וזה לא כישלון: זה פשוט המציאות של עולם הריאליטי. הזכייה פותחת דלת, אבל מה שעובר בדלת תלוי בהמון גורמים: מזל, תזמון, סוג השירים, וגם כמה האמן באמת רוצה את חיי הפרסום. חלקם בחרו דווקא בחיים שקטים יותר, וגם זו בחירה לגיטימית.

תחשבו על הלחץ. אתה זוכה בעונה, כל המדינה מכירה אותך, וכולם מצפים מיד ללהיט הבא. אבל בניית קריירה אמיתית לוקחת זמן, והקהל לא תמיד סבלני. חלק מהזוכים נסחפו בגל, וכשהוא שכך: מצאו את עצמם צריכים להתחיל לבנות מאפס, הפעם בלי הזרקור.

ובכל זאת, כמעט כולם המשיכו לעסוק במוזיקה בצורה כזו או אחרת. חלקם מופיעים באירועים, חלקם כותבים לאחרים, חלקם מלמדים. הזכייה אולי לא הפכה את כולם לכוכבי-על, אבל היא נתנה לכולם פתח לעולם שאחרת היה סגור בפניהם. וזה, כשלעצמו, שווה הרבה.

מה זה מלמד אותנו על הצלחה

כשמסתכלים על כל הזוכים יחד, מבינים משהו על תהילה. הרגע של הניצחון נראה כמו קו הסיום, אבל הוא בעצם רק קו הזינוק. מה שקובע הוא לא הערב שבו הכתירו אותך, אלא העשור שאחריו, והאם הצלחת להפוך הזדמנות חד-פעמית למשהו שמחזיק.

נטע ברזילי הוכיחה שאפשר. אחרים הוכיחו שזה קשה. ושניהם, דרך אגב, בסדר גמור, כי לא כל אחד חייב להיות כוכב-על כדי לקרוא לקריירה שלו הצלחה. לפעמים רגע גדול אחד, שזכור לכל המדינה, שווה יותר מעשור של בינוניות.

יש בזה גם נחמה לכל מי שעוקב מהבית. אנחנו רגילים לחשוב שיש רק שני מצבים: הצלחה מסחררת או כישלון. אבל החיים, גם של זמרים, מורכבים יותר. רובם נמצאים איפשהו באמצע, עובדים את העבודה שהם אוהבים, מתפרנסים ממנה, ומדי פעם נהנים מרגע אור. וזו לגמרי הצלחה בפני עצמה, גם בלי כותרות.

אז בפעם הבאה שתצפו בגמר ותראו את הדמעות של הזוכה החדש, תזכרו את כל אלה שעמדו שם לפניו. חלקם כבשו את אירופה. חלקם חזרו הביתה בשקט. וכולם, כל אחד בדרכו, הם חלק מהסיפור של איך מדינה קטנה מגלה את הכוכבים שלה: עונה אחר עונה.